לחישת הכוהנת אלייך
מרחב לעצירה והתבוננות
ברמת הנתונים היבשים, הלוח הגרגוריאני הוא קוד מלאכותי שנוצר על ידי בני אדם כדי לספור ימים. הקוסמוס לא מנהל יומן לפי הספירה הנוצרית, ולכן הטענה שיש שער קוסמי שנפתח בגלל שבספרות האנושיות כתוב 8.8 או 7.7 וכך הלאה- היא הלבשת סיפור על המציאות.
בכל רגע בחיים, המוח והלב קולטים אינסוף פרטים. כדי לא להשתגע מהצפת מידע, המערכת מדביקה אוטומטית תג לכל חוויה: "זה מסוכן", "זה נעים", "זה נכשל", או "זה הצליח".
הבעיה היא לא החוויה עצמה שעברתם בעבר, אלא התגית שנשארה מודבקת עליה. התגית הזו היא כמו קובץ שממשיך לרוץ ברקע ולצרוך אנרגיה.
בהנדסת רוח, אנחנו מסתכלים על זיכרון לא כעל סיפור רגשי, אלא כעל קובץ נתונים.
בואי נפרק את העיוות שגורם לכם לתייג קובץ כטוב או רע.